לעוף

שלוש ציפורים לבנות בתנועה אחידה, מרחפות באגמון החולה במרחב רך וחסר גבולות. הכנפיים פרושות בשקט, כמעט נוגעות בשמיים שצבועים בגוונים עדינים של ורוד, תכלת ואפור. אין כיוון ברור, אין יעד—רק זרימה, חופש ורגע של הרמוניה טהורה בין תנועה לאוויר. הציור עוסק בשחרור, באמון בדרך, וביכולת לנוע יחד בלי לאבד את הקול האישי